רישום בדיו בשתי ידיים תוך שילוב צבעי מים על נייר

בין אפר לצמיחה

30/20 ס"מ

כשראיתי בחדשות את השלט של קריית שמונה עומד פצוע לצד הדרך המפויחת, ידעתי שאני חייבת לתעד את הרגע הזה. השלט הזה נושא עליו את כל ההיסטוריה של העיר – מהעולים הראשונים ועד שמונה האנשים שעל שמם היא נקראה – ועכשיו הוא נושא גם את צלקות המלחמה. ​כשסיימתי לצייר, הסתכלתי שוב: בתוך השחור והשריפה, בצד שמאל של הציור, הצמחייה עדיין ירוקה. עומדת בניגוד מוחלט לאפר. עבורי, הירוק הזה הוא התקווה – הידיעה שמתחת להריסות ולכאב, החיים תמיד יבקשו לפרוץ מחדש. ​התפילה שלי, בזמן שאני מניחה את העטים, היא לא רק לשקט מקומי – אלא לרצון התמידי לשלום, לביטחון ולזכות של כל אדם לחיות בבטחה.