צבעי מים על נייר

בין ענפי השיטה

21/15 ס"מ

כשאני מציירת, המוזיקה תמיד מלווה אותי ברקע. מדי פעם מגיע שיר שתופס אותי חזק, נוגע בדיוק בנקודה חשופה ומוציא ממני משהו- סוג של ריפוי ושיחה כנה עם עצמי על גבי הדף. ​הפעם אלו היו המילים של נתן יונתן: "חופים הם לפעמים געגועים לנחל... ראיתי פעם חוף שנחל עזבו, עם לב שבור של חול ואבן". השיר הזה, שהוא כמו משל על הלב האנושי, נכנס ישירות אל תוך הציור. עץ השיטה הבודד, שעומד במדבר היבש וצמא למים, הפך למפגש חי בין בדידות, געגוע וכוח הישרדות שקט. מה שיפה בשירה ובציור הוא שכל אחד יכול להרגיש בהם משהו אחר לגמרי ולקחת את המילים והצבעים אל הסיפור האישי שלו.